להקשיב לגוף - למה זה כל כך חשוב ואיך לעשות את זה?

הקשבה עצמית היא אחת מהיכולות החשובות ביותר שאנחנו יכולים לפתח. בעידן שבו אנחנו חיים, בו כל הזמן יש דרישות חיצוניות ולחצים על זמן ואנרגיה, הקשבה לעצמנו נשמעת כמו פריבילגיה שלא תמיד יש לנו זמן או מקום אליה. אבל האמת היא, שהקשבה עצמית היא לא רק יתרון או פעולה שנעשית כאשר יש לנו פנאי – היא הכרחית לבריאות הנפשית והפיזית שלנו. זו הדרך שבה אנחנו מבינים את עצמנו, את הצרכים שלנו, את הגבולות שלנו ואת הכיוונים שבהם עלינו לצעוד בחיינו.

למה כל כך חשוב להקשיב לעצמנו?

זהו כלי בסיסי שנולדנו איתו, על מנת שנוכל לזהות את הצרכים שלנו ולהתנהל בעולם בבריאות, אך הפך להיות אקוטי בעולם שלנו היום שמלא ברעשים פנימיים וחיצוניים, ובגירויים אינסופיים.

כאשר אנחנו לא מקשיבים לעצמנו, אנחנו לא מזהים את הצרכים שלנו – הפיזיים, הרגשיים והרוחניים. שימעו זאת שוב - אנחנו לא מזהים את הצרכים שלנו כשאנחנו בעומס!! זה מטורף. אפילו לא נזהה את הצורך ללכת לשירותים, או לא נזה רעב ועייפות, ובטח שלא צרכים רגשיים ורוחניים.

חוסר ההקשבה הזה יכול להוביל לעומס רגשי, תחושת ניכור מעצמנו, ולפעמים גם למחלות פיזיות. אנשים שמתקשים להקשיב לעצמם עשויים למצוא את עצמם בלופ של סטרס, תחושת חוסר תכלית, או אפילו כאבים פיזיים שמתפתחים ממנה.

מה זו בעצם הקשבה עצמית? רמז... זה ממש (לא) פשוט!

הקשבה עצמית היא, למעשה, הרגע הזה שבו אנחנו נעצרים לרגע, והכי בפשטות מפסיקים לרוץ עם זרם החיים, שמים לב למה שגופנו, נפשנו ומחשבותינו מנסות לומר לנו. השאלה שאנו שואלים את עצמנו היא לא "מה אני צריך לעשות?", אלא "מה אני מרגיש עכשיו?".

זו פעולה מאוד פשוטה ועם זאת מאוד מורכבת. אין פה מה לחפש ניסים או תורה גדולה. אך למעשה, זו פעולה פשוטה שמאוד קשה לבצע.

ואוף, זה באמת מאוד מבאס שזה כל כך פשוט ומורכב כאחד. ולמה זה כל כך קשה? כי זה דורש מאיתנו לעצור ולשנות הרגל. ושינוי הרגל זה דבר שמאוד קשה לנו לעשות. הכי קל ופשוט על אוטומט, גם כשהאוטומט הוא לא לטובתנו.

הקשבה פנימית זו פעולה מכוונת של הפסקת המולת העולם החיצוני ומיקוד במה שמתרחש בתוכנו. לפעמים מדובר בתחושות גופניות שנמצאות בגוף, לפעמים זה במחשבות חוזרות ולופיות שנוגעות לרגשות שאנחנו מרגישים, שיחות פנימיות בלתי פוסקות, ולפעמים אלו תחושות פנימיות של בלבול או עייפות. השלב הראשון בדרך להקשבה עצמית הוא להרגיש את כל אלו ולא להתעלם מהם.

רגע של שקט במדבר. רגע שמאפשר חיבור פנימי

השלב הראשון – להבין את הצורך להקשיב

בכדי להתחיל בהקשבה עצמית, חשוב קודם כל להבין שהצורך להקשיב לעצמנו הוא בסיסי וחשוב. התחושות של הגוף הן שפה שהגוף משוחח איתנו. אנחנו לא יכולים להרגיש טוב או לחיות חיים שלמים אם אנחנו לא מכירים את עצמנו. כל תחושת מתח, עייפות, כאב או רעיון שלא עובר – זהו סיגנל שמגיע מתוך גוף או נפש, והוא נועד למשוך את תשומת ליבנו והתייחסותנו.

לפעמים אנחנו לא מקשיבים לעצמנו כי אנחנו פשוט לא מבינים מה זה אומר להקשיב לעצמנו, פשוט כי לא חווינו את זה מעולם. יש ביננו גם כאלה שיגידו שזה שטויות של רוחניקים. אך האמת היא שלפגוש את עצמנו בכאן ועכשיו זו מיומנות על, מיומנות שיכולה לעור לנו במצבי החיים הכי מאתגרים. הקשבה עצמית אינה עניין של שיפוט או החלטות מידיות, אלא של הבנה מעמיקה של הצרכים הפנימיים שלנו. כאשר אנחנו מקשיבים לעצמנו, אנחנו מאפשרים לעצמנו להרגיש יותר בשקט עם עצמנו, להבין את מה שעובר עלינו ולהתמודד עם אתגרים בצורה טובה יותר.

יופי, אז עכשיו אנחנו כבר מבינים את החשיבות ורוצים ממש להיות בהקשבה פנימית, א איך עושים את זה בעצם?

השלב השני – תרגולים שמובילים להקשבה פנימית

ישנן דרכים רבות להתאמן ולהפוך את ההקשבה העצמית לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. כל אחד מאיתנו יכול למצוא את הדרך שמתאימה לו, אך קיימים תרגולים שונים שיכולים לעזור לכולנו לפתח את היכולת להקשיב פנימה.

1. מדיטציה

המדיטציה היא כלי עוצמתי לפיתוח ההקשבה העצמית. יש אומרים שמדיטציה זו הטכנולוגיה הכי מתקדמת שקיימת בעולם, ושבכוחה לשנות מציאות.

מדיטציה זהו זמן שבו אנו מפסיקים את כל המולת היום, מתמקדים בנשימה או בכוונה מסוימת, ומאפשרים למחשבות ולרגשות שלנו לצוף ולהתגלות. המטרה היא לא לנסות לשנות או לשלוט במחשבות, אלא פשוט להיות נוכחים בהן. המדיטציה מאפשרת לנו לפתח את היכולת להקשיב, להרגיש את מה שעובר עלינו, ולהיות נוכחים ברגע.

2. תרגול נשימה

נשימה היא אחת הדרכים הפשוטות ביותר לחבר אותנו להקשבה פנימית. כל נשימה היא הזדמנות להרגיש את הרגע הנוכחי, להרגיש את הגוף שלנו ולהפחית מתח. נשימה עמוקה ומודעת מאפשרת לנו להירגע ולחבר את עצמנו לתחושות הפיזיות שלנו, ובכך לשפר את היכולת להקשיב לפנימיות שלנו. כאן במאמר המפורט שכתבתי על נשימה תוכלו להעמיק בנושא וגם למצא תרגולי נשימה טכניים נפלאים.

זה המאמר: https://www.peremovement.co.il/post/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94

3. כתיבה

כתיבה יכולה להיות כלי נפלא לפיתוח הקשבה עצמית. יש איזה קסם שקורה כאשר המחשבות שלנו הופכות למילים על דף. ההבנות באות מעצמן. מערכת העצבים נרגעת מעצמה. כאשר אנו כותבים את מחשבותינו ורגשותינו על דף, אנחנו מתחילים להבין את עצמנו בצורה מעמיקה יותר. כתיבה חופשית, ללא מגבלות או ציפיות, מאפשרת לנו להוציא החוצה את כל מה שמטריד אותנו, ובכך אנו פותחים דלת לתחושות שלנו.

זה נקרא כתיבה אינטואיטיבית וההנחייה בדכ תהיה "התחילי לכתוב ואל תרימי את העט מהדף במשך שלוש דקות שלמות. גם אם אין לך מה לכתוב, כיתבי אין לי מה לכתוב מלא פעמים עד שיבואו מילים חדשות"

אם ניסיתם את זה ספרו לי איך היה!

4. הקשבה לגוף

הגוף שלנו מדבר איתנו כל הזמן, בשפה שאנחנו יכולים ללמוד! כאב, עייפות, מתח או נינוחות – כל תחושה גופנית היא תוצאה של משהו רגשי או נפשי שעובר עלינו. והמנעד של התחושות הוא עצום. אין סוף סוגי כאב וכל אחד אומר לנו משהוא אחר, אינסופ סוגי עייפו ועוד. זה לא מסובך. כל מה שצריך לעשות זה להקשיב. לנסות לזכור את התחושה, לאט לאט מסד הנתונים מתמלא וההבנות מגיעות. היכולת להקשיב לגוף, להרגיש את המתח או את השקט שבתחושות, היא דרך מצוינת לפתח הקשבה עצמית. תרגולי יוגה, עיסוי, הליכה בטבע – כל אלו יכולים לעזור לנו להתחבר לגוף ולרגע הנוכחי. תרגול קבוע בחיים הוא דרך נפלאה להעמיק את הקשר עם הגוף. מצאו לכם תרגול קבוע להתחיל איתו את היום. אתם תודו לי על זה.

השלב השלישי – להתמודד עם הקולות הפנימיים

טוב, אז הגענו עד פה כדי להגיד... ברוכים הבאים אל עולם האינסוף.

ההתמודדות עם הקולות הפנימיים שאנחנו לומדים להכיר, היא אינסוף של עומק ורגש.

לא תמיד ההקשבה העצמית קלה. לעיתים קרובות, אנחנו פוגשים בקולות פנימיים של ספק, פחד או אשמה, שיכולים להפריע לנו להקשיב באמת למה שעובר עלינו. חשוב להבין שהקשבה אמיתית לא תמיד תהיה נעימה או נוחה. זה לא תמיד אומר ששמענו משהו שנרצה לשמוע, וזה יכול להיות לפעמים תהליך קשה. אבל כל צעד בקשר שלנו עם עצמנו הוא צעד קדימה.

וגם, בואו נגדיר לנו מחדש מה זה קשה. האם קשה לי יותר לחיות עם כאב כרוני שלא עובר ולקחת מלא תרופות שעושות תופעות לוואי, או שקשה לי יותר לנשום ולהתחבר? אז באמת זה לב העניין, כי תרופות ופתרונות חיצוניים לצערנו נמצאים היום בכל מקום ובקלות. כל אחד מאיתנו יכול בשניה לקבל משככי כאבים או נוגדי דיכאון במרשם רופא. אבל כשאנחנו מתחילים לפנות פנימה, אנו הופכים להיות הצעד הבא של הילדים שלנו.

השלב הרביעי – יצירת מרחב של קבלה והכלה

אז לאחר שהבנו והתחלנו להקשיב לתחושותנו הפנימיות, נצטרך קצת סבלנות ולמידה כדי להגדיל את נפח ההכלה הפנימי לכל הרגשות האלו. לא כל מה שנשמע או מרגיש נעים – לפעמים יהיו רגשות קשים, פחדים או כאבים. אך כאשר אנו מקבלים את כל חלקי עצמנו, גם את הקשים ביותר, אנחנו מאפשרים לנו להתפתח ולהשתנות. הקבלה העצמית היא לא מצב של "הכול בסדר תמיד", אלא מצב של הכרה במה שאנחנו, במורכבות שלנו ובצורך שלנו להיות נוכחים ברגע הזה.

לסיכום אומר, שהקשבה עצמית היא לא רק כלי להתמודד עם מצבי קושי – היא דרך חיים.